מאת: עו"ד דוד לוק
- זהו חוק שנכנס לתוקפו החל ב 17 ביולי השנה, ומהיום והלאה חובה לפעול על פי תקנותיו. תביעות שהוגשו לבית המשפט לפני ה 17 ביולי יתנהלו על פי התקנות שנהגו עד לתאריך זה.
- התקנות להסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה מכילות 18 סעיפים העוסקים בקשת רחבה של נושאים פרוצדורליים הקשורים בסכסוכי משפחה. במאמר זה אשתדל להביא לידיעת הקורא בלשון פשוטה ומובנת עד כמה שניתן את ההוראות הכלליות של התקנות החדשות עד סעיף מספר 9 אשר , לפי דעתי, כל מי שעניין לו בנושא של סכסוך משפחתי צריך לדעת ולהכיר אותן.
- החוק הזה כונה באמצעי התקשורת בשם: "חוק גישור חובה", מפני שלמעשה הוא מחייב את הבעל ואת האישה לפגוש את יחידת הסיוע עוד לפני שמתייצבים לפני השופטים. הליך זה נקרא "פגישת מהו"ת". (ראשי תיבות: מידע, היכרות ותיאום).
- מהיום והלאה, מי שרצונו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לשם תביעת גירושין, תביעת כתובה, תביעה למשמורת, תביעה למזונות אישה, תביעה למזונות ילדים, תביעה רכושית, תביעה לאיזון משאבים, תביעה למדור ספציפי, תביעת נזקין, תביעת לשון הרע, תביעה לשלום בית, תביעה למשמורת ילדים, תביעה לזמני שהות (מה שנקרא בעבר "הסדרי ראיה") או כל תביעה אחרת בענייני משפחה (למעט: בקשות שהן בהסכמה, צו הגנה, חטיפת ילדים, תביעת אבהות, צו ירושה או צו קיום צוואה) חייב ( הוא עצמו או עורך דינו) לגשת למזכירות הערכאה השיפוטית אליה הוא פנה (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני האזורי) ולמלא טופס הנקרא "בקשה ליישוב סכסוך" (טופס מס' 1) החייב באגרה.
- מזכירות הערכאה השיפוטית אליה הומצאה הבקשה תמציא למבקש "הזמנה לפגישת מהו"ת" (טופס מס' 2) וכן תספק למבקש דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך ועל פגישת המהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
- העתק של ה"בקשה ליישוב סכסוך" וכן ה"הזמנה לפגישת מהו"ת" עם דף מידע יומצאו לצד השני (למשיב) על ידי ביהמ"ש בדואר רשום או בדוא"ל או במסירה בדרך אחרת המקובלת על פי החוק. כל פגישות המהו"ת אינן כרוכות בתשלום.
- דינה של ההזמנה לפגישת מהו"ת היא כדין הזמנה לבית משפט עם כל המשתמע מכך לפי החוק והסנקציות הכרוכות באי התייצבות לדיון בבית המשפט (יחידת הסיוע תדווח על כך לבית המשפט).
- בכל ערכאה (הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני) יושבים אנשים מיחידת הסיוע שתפקידם לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו.
- בפגישה הראשונה לא ייעשה ניסיון ליישב את הסכסוך. היא מיועדת אך ורק להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישובו בהסכמה. בפגישה הראשונה הצדדים יופיעו לבדם, בלי בא כוחם, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים ככל שיהיו דרושים כבר בפגישה בראשונה (במקרים אלה יתאפשר לצדדים להתייעץ עם בא כוחם).
- מלבד הפגישה הראשונה תהיינה, לפי הצורך, עוד שלוש פגישות נוספות. בפגישות אלה יהיו הצדדים רשאים לצרף את באי כוחם. יחידת הסיוע רשאית להזמין לאחת הפגישות או ליותר כל אדם שנוכחותו עשויה לתרום ליישוב הסכסוך, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך וכן האדם המוזמן.
- בכל התקופה הזאת של פגישות המהו"ת ההליכים מעוכבים עד לסיום הפגישות. אם במהלכן או בסיומן יגלו הצדדים רצון להגיע להסכם, לא יחתמו הצדדים על שום הסכם בטרם תינתן להם האפשרות להיוועץ עם באי כוחם בנוגע לתוכן ההסכם ולניסוחו.
- כאשר מעורב עניינו של קטין, רשאית יחידת הסיוע בהסכמת שני הוריו להזמין את הקטין לדבר לפניה אם ראתה כי הדבר הוא לטובתו, וזאת מבלי לגרוע מהצורך בהזמנת קטין המגיש בקשה עצמאית ליישוב סכסוך שלא באמצעות הוריו. יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים לפנות לבית המשפט בהמלצה למנות אפוטרופוס לדין שישתתף בפגישות המהו"ת במקרים שבהם בהעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של הקטין להיפגע.
- חל איסור פרסום, חיסיון ואי קבילות מידע שנמסר ליחידת הסיוע, ואולם יחידת הסיוע תדווח לערכאה השיפוטית על התייצבות או אי התייצבות הצדדים לפגישות.
- בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, תמליץ היחידה לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם, אם בדרך של ייעוץ, או בדרך של גישור, או בדרך של "גירושין בשיתוף פעולה", או בדרך של טיפול זוגי או טיפול משפחתי, וכן רשאית היחידה להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך ההליך מחוץ ליחידת הסיוע, ובלבד שהצדדים הסכימו להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת.
- "גירושין בשיתוף פעולה" הוא הליך שבו מתנהל משא ומתן על ידי עורכי הדין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים, אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם אם המשא ומתן ייכשל.
- בתוך 10 ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה יודיע כל צד ליחידת הסיוע ולצד שכנגד אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהציעה להם יחידת הסיוע או בהליך חלופי אחר שיציעו, או אם לא הגיעו לידי הסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך. אם הסכימו הצדדים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך, עליהם לציין את תקופת ההארכה המוסכמת עליהם להמשך עיכוב ההליכים. הודעת הצדדים תיעשה לפי טופס 3 הנקרא: " הודעת הצדדים על החלטתם להמשיך בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה". טופס זה יישלח לערכאה השיפוטית עם העתק ליחידת הסיוע.
- אם הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה וחלפה תקופת ההארכה המוסכמת, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה השיפוטית בתוך 15 ימים מהיום שבו תמה תקופת ההארכה.
- אם צד אחד ביקש להפסיק את ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת, יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע. אם ניתנה הודעה כזאת, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית בתוך 15 ימים מיום ההודעה לצד שכנגד.
- בכל תובענה בעניין של סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה המוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים, יש לצרף הודעה נלווית ערוכה לפי טופס 4 הנקראת: "הודעה נלווית לתובענה בעניין סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופת עיכוב הלכים". מכאן והלאה הכול עובר לערכאה השיפוטית, כפי שמקובל.
- יותר ממה שנמסר כאן כתוב בתקנות, אך הדברים דלעיל הם פרוצדורות חדשות שלא נהגו לפני כן, וכדאי להכיר אותן.
***********