"בסך הכל רציתי לאפשר לבני להתגורר אצלי במשק", "אני השקעתי את כל הכספים במשק של ההורים", אלו משפטי הפתיחה, איתם פותחים לקוחותינו המתגוררים במושבים את שיחת הייעוץ במשרדנו.
לאחרונה, נתקלנו בסכסוך משפחתי במושב במועצה האזורית מטה יהודה (סמוך לבית שמש), אותו הצלחנו לפתור לשמחתנו, מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך השכנת שלום בית הניצים.
הגב' ת' אלמנה ואם לשלושה ילדים, בעלת הזכויות במשק, ביקשה מבתה הבכורה לעבור להתגורר ביחידה הנוספת במשק, ובתמורה לשימוש ביחידה הנוספת, התחייבה הבת הבכורה לטפל באמה עד לאריכות ימים. תוך קבלת הסכמת האם לשיפוץ הנרחב בעלות לא מבוטלת אותו השקיעה הבת בהפיכת היחידה הנוספת לראויה למגורים.
מיד עם סיום הסדרת הבית לשימושה, בחרה הבת להתעלם מהבטחותיה כלפיה האם ללא שהיא מסייעת לה ו/או נעתרת לבקשות האם ולמעשה בכך הפרה את התחייבויותיה של הבת כלפי האם. יש לציין, כי מצבה הרפואי של ת' התדרדר מאוד באותם הימים, והיא למעשה נותרה לבדה.
הבת למעשה, החלה לעשות במשק השייך לת' כבשלה. ובשלב הזה, יתר ילדיה של ת' התערבו (על אף שבתחילה נמנעו לעשות כן בשל קשרי המשפחה), ודרשו מאחותם הבכורה לעזוב את המשק ו/או לחלופין לקיים את התחייבויותיה כלפי אימם. הבת הסכימה לעזוב, אך בתמורה דרשה פיצוי בסך של 1,200,000 ₪.
לטענת הבת, היא השקיעה סכומי כסף במשק אשר שייך לת', והיא אף הסתמכה על הבטחתה של ת' כי תאפשר לה להתגורר במשק, לתקופה של למעלה מעשר שנים.
ידיד המשפחה, המליץ לבני המשפחה להגיע למשרדנו. בהמלצתו בני המשפחה אכן הגיעו למשרדנו, והצדדים הציגו את טענותיהם. לשמחתנו הצלחנו למצוא פתרון ולסיים את הסכסוך ביעילות מחוץ לכותלי בית המשפט.
לצערנו, לא כל המקרים מסתיימים כך. לפיכך, על בעלי המשקים ו/או ילדיהם המתגוררים עימם לפעול להסדרת השימוש במשק בצורה מושכלת. יש להדגיש, כי הסכם הסדרת שימוש אינו מתייחס אך ורק, לזכות מגורים זמנית אותו מעניק בעל המשק לבנו. לעיתים, בין בעל המשק לבין ילדיו, ישנם הסכמות אחרות המתייחסות לשימוש בחלקות השייכות לנחלה, מכסות הביצים, מחסן וכדומה.
המדובר על הסכם אשר יקבע מנגנון אשר מחד יבטיח את זכויות בעלי המשק, ומנגד, ישמור על השקעת הילדים, אשר השקיעו במשק את מיטב כספם ו/או עמלו במהלך השנים להשביח את המשק.
על ההסכם ליתן ביטוי להסכמות הצדדים, כאשר ברוב המקרים, עיקר רצונם של בעלי המשקים, כי "התמורה" בגין זכות השימוש במשק, הינה התחייבות הבן, כי ידאג להוריו המתבגרים. אך גם במקרה של תמורה כספית, יש להתייחס ולעגן זאת בהסכם.
כך למשל, על ההסכם ליתן פתרונות גם למקרים מורכבים, בהם אומנם ההורים מאפשרים לבן אחד להתגורר במשק, ואילו הבן האחר מונה על ידם להיות "הבן הממשיך". מקרה מסוג זה, יכול ליצור כאוס משפחתי במקרים בהם הבן הממשיך אינו מעוניין, כי אחיו ימשיך להתגורר במשק.
מטרתו של ההסכם למנוע סכסוך משפחתי וכספי מיותר. לכן, אומנם מדובר בבני משפחה, כאשר לעיתים נוח לנו לחשוב, כי אצלנו זה לא יקרה, ואנו תקווה, כי אכן לא יקרה.
עם זאת אנו ממליצים, להסדיר את השימוש באמצעות הסכם הסדרת שימוש במשק, אשר יהווה מעין "תעודת ביטוח" לצדדים. המלצתנו ימנע ונזקים עתידיים מלקוחותינו ויחסוך להם כסף מיותר ועוגמת נפש. אחרי הכל, סוף מעשה במחשבה תחילה.