מאת: עו"ד מיכאל שטרית
אחד מן הנושאים אשר בוחרים אנו להתעסק בו כמה שפחות, הינו- תכנון ה"חיים" שלאחר המוות. לפיכך, נשאלת השאלה, כיצד יחולק רכושו (עזבונו) של מנוח לאחר פטירתו.
בטרם נעסוק בפתרון השאלה, ראשית, יהא עלינו לבחון, האם המנוח הותיר אחריו צוואה או אם לאו. חוק הירושה התשכ"ה- 1965, הוא המקור החוקי לפיו נבחן את אופן ביצוע החלוקה. למעשה חוק הירושה מבחין בין מנוח אשר לא הותיר אחריו צוואה (חלוקה תתבצע ע"פ הדין) לבין מנוח אשר הותיר אחריו צוואה.
ירושה ע"פ דין (מנוח אשר לא הותיר אחריו צוואה)
במקרה של מנוח אשר לא הותיר אחריו צוואה- תחולק הירושה ע"פ הוראות הדין (החוק). הוראות החוק קובעות מדרג שלפיו תחולק הירושה:
במדרג החלוקה הראשון נמצא את בן /או בת הזוג של המוריש, ילדיו וצאצאי ילדיו. מדרג החלוקה השני, מתייחס למנוח אשר נפטר ולא הותיר אחריו בני משפחה מהמדרג הראשון, ולפיכך חלוקת העיזבון תתבצע בין הורי המוריש לאחיו ואחיותיו. המדרג השלישי, עוסק במנוח אשר לא הותיר אחריו בני משפחה מהמדרג הראשון ו/או השני, לפיכך יחולק העיזבון בין סביו וסבותיו ובין דודיו ובני דודיו.
חלוקת העיזבון כאשר מדובר במנוח מהמדרג הראשון תתבצע כדלקמן: בן /או בת הזוג של המנוח ירש את כלל המיטלטלין ואת הרכב השייך למנוח. ואילו דירת המגורים תתחלק מחצית לבן /או בת הזוג של המנוח, והמחצית הנותרת תחולק שווה בשווה בין ילדיו של המנוח ו/או צאצאיו.
יש להדגיש, כי בשונה מדירת מגורים רגילה, משק חקלאי אינו עובר בירושה ע"פ האמור לעיל. לכן, ככל שהמנוח הותיר אחריו משק חקלאי, כל זכויותיו בו יועברו לבן או בת הזוג הנותר. אך, אם מדובר במנוח אלמן, אשר בן זוגו לא נותר בחיים, אזי זכויותיו במשק יעברו לבן המשיך אשר מונה להעברת הזכויות במשק.
ירושה ע"פ צוואה
חלקו השני של חוק הירושה, עוסק במנוח אשר הותיר אחריו צוואה. כאשר יש 4 אפשרויות שונות לעריכת צוואה: צוואה בכתב, בפני עדים, בפני רשות ובעל פה.
מהי צוואה בכתב? צוואה בכתב הינה צוואה אשר נכתבה כולה בכתב ידו של המנוח, בראשה יתנוסס תאריך כתוב בכתב ידו של המנוח ותחתם בחתימתו. העדים יאשרו את הצהרת המנוח בפניהם בחתימתם.
צוואה בפני עדים אף היא תעשה בכתב, יצוין בה תאריך עריכתה, תיחתם בחתימת ידו של המנוח בפני 2 עדים, כאשר בפניהם עליו להצהיר שזו צוואתו.
צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המנוח באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי. דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי, ייקראו בפני המנוח, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמנוח הצהיר כאמור.
צוואה בע"פ היא צוואה המכונה גם צוואת שכיב מרע, המדובר על מנוח שהינו על סף המוות, אשר רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים את צוואתו. דברי המנוח, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה.
יש לציין, כי למותו של אדם יש השלכות בענייני מיסוי, קצבאות תגמולים וכדומה. לפיכך אף בתכנון "החיים לאחר המוות" רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
**הבהרה: אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.