מאת: עו"ד מיכאל שטרית                                                             

ל', בן 56, נפל במהלך עבודתו במדרגות, אשר לטענתו סיכנו את המשתמשים בהן בהיותן לא תקינות. במסגרת עבודתו נדרש ל', לעבור דרך גרם מדרגות המצוי בסמיכות לחדרי הבקרה, אשר בהם היה עליו להפעיל מערכות שונות אשר היו מצויות באותם החדרים.

המדרגות, אשר נבנו בניגוד להוראות הבטיחות, היו צרות, ללא מעקה, גבוהות מהממוצע ומחליקות, כאשר לא היו עליהן פסי החלקה כנדרש.

במהלך הירידה בגרם המדרגות, נפל ל', ונחבל בבית החזה  וסבל משברים אשר נגרמו בצלעות. כמו כן, לאחר קרות התאונה, סבל הוא מקוצר נשימה, דבר שהוביל לטענתו להתקף לב.

ממקום התאונה, פונה ל', למחלקה לטיפול נימרץ בבית החולים, ובה שהה כ-14 ימים על מנת לטפל במצבו הרפואי אשר נגרם כתוצאה מהתאונה.

המעביד, הכחיש את נסיבות קרות האירוע ואת היקף הנזק אשר טען בגינו ל', ואף טען להיעדר אחריות. בנוסף, הגיש המעביד, לבית המשפט חוות דעת של קרדיולוג מטעמו, שסבר כי ככל שנגרמה ל-ל' נכות קרדיולוגית הרי שזו נבעה מגורמי סיכון אשר היו מצויים אצל ל' וללא כל קשר לקרות התאונה.

בית המשפט דחה את טענות המעביד בקשר עם היעדר האחריות לקרות התאונה, וקבע, כי המדרגות נבנו בסטייה מהנורמה וחובתו של המעביד כללה בדיקת ותחזוקת המדרגות, במיוחד מקום שלא היה בידי העובד, כל ברירה אחרת לשם ביצוע עבודתו לבד מן השימוש השוטף בהן.

בנסיבות בהן, נבנו המדרגות בצורה המסכנת את העובד, כאשר לא הוצבו במקום שלטי אזהרה בגין הסיכון, ולא בוצעו הדרכות בטיחות לעובדים במקום העבודה כמתחייב, הרי שהמדרגות היוו סיכון בלתי סביר למשתמשים בהם.

המעביד, לו קיימת חובת זהירות כלפי עובדיו, אפשר קיומן של מדרגות גבוהות וצרות ובכך התרשל כלפי עובדיו. יתרה מכך, קיימים סטנדרטים רלוונטיים של זהירות, שמצופה ממעביד סביר, כי ינהג לפיהן, בית היתר, לעניין תחזוקה שוטפת וראויה של המדרגות.

לפיכך, בית המשפט קיבל את טענותיו של ל' כי כתוצאה מהתאונה נגרם לו אירוע של התקף לב. ע"פ פסיקת בית המשפט עוצמת הנפילה אשר גרמה בין היתר לשברים בצלעות, הובילה לאירוע של התקף לב אשר נגרם בסבירות גבוהה כתוצאה מהנפילה.

לאור האמור לעיל, הרי שבית המשפט העמיד את נכותו התפקודית של ל' בשיעור של 15%.   

כתוצאה מהתאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה, קבע בית המשפט, כי על המעביד לשלם לעובד בגין הנזק אשר נגרם לו פיצויים בגין ראשי הנזק: הפסד שכר לעבר, הפסד שכר לעתיד, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, עזרה לזולת לעתיד וכאב וסבל, פיצוי בסך כולל של 300,000 ₪.

**הבהרה: אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.