'
מאת: עו"ד מיכאל שטרית
סוגיית המשק החקלאי הינה סוגיה שאנו עוסקים בה לאחרונה לעיתים קרובות. אחת מן השאלות אשר מופנות אלינו וחוזרת על עצמה בכל פניה ופניה, הינה כיצד מתחלק המשק בין היורשים השונים?
זה המקום לציין, כי אופן "החלוקה" במשק חקלאי בניגוד לדירת מגורים שונה בהחלט. אומנם ידועה החלוקה הכללית המוכרת מחוק הירושה לפיה דירת מגורים תחולק מחציתה לבן הזוג ו/או לבת הזוג של המנוח/ה, ואילו המחצית הנותרת תחולק שווה בשווה בין ילדיי המנוח/ה ו/או צאצאיו/ה. אך כאמור, כאשר עסקינן במשק חקלאי החלוקה הינה אחרת.
על מנת להבין את פרוצדורת העברת המשק בירושה שממילא הינו הליך סבוך אשר מעסיק רבות אף את בתי המשפט השונים, יש לבאר תחילה כמה סוגיות עיקריות בעניין המשק החקלאי.
טיב הזכויות של חבר האגודה במשק החקלאי
ברוב המושבים זכויותיו של חבר אגודה מוסדרות בהסכם המכונה "חוזה משולש". הסכם זה זכה לכינויו זה הואיל וישנם 3 צדדים להסכם זה: רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) אשר הינה בעלת הזכויות בקרקע, הסוכנות היהודית- המיישבת ההיסטורית אשר שכרה את הקרקעות מאת רמ"י ודאגה ליישובם והמושב- אשר מעביר את זכויותיו בכלל המשקים לחברי האגודה.
זכויותיהם של חברי האגודה במשקים הינם זכויות של "בר רשות". המדובר למעשה בשרשור זכויותיו, לפיו רמ"י משכירה את אדמותיה לסוכנות היהודית, ואילו הסוכנות היהודית (בהסכמת רמ"י) מעניקה זכויות "בר רשות" למושב, אשר מחלק את הנחלות לחברי האגודה.
כיצד מורכבת הנחלה
רוב המשקים (נחלות) מורכבים למעשה משלוש חלקות אדמה: חלקה א' אשר עליה ימוקם ביתו של חבר האגודה. חלקה ב' מיועדת לשימוש חקלאי של חבר האגודה. חלקה ג' מיועדת לשימוש חקלאי כאשר לרוב הינה לשימוש כלל האגודה.
זכויותיו הספציפיות של חבר האגודה במשק החקלאי
כאמור החוזה המשולש, הינו הבסיס להענקת הזכויות לחבר האגודה במשק החקלאי. המדובר על זכות אישית אשר מגבילה את האפשרות להעברת המשק. בחוזה המשולש ישנו סעיף המגביל את עבירות המשק החקלאי.
המשמעות הינה, כי זכותו האישית של חבר האגודה (בר הרשות), אינה ניתנת להעברה אלא ע"פ הוראות ההעברה המצויות בחוזה המשולש. לרוב תנאי ההעברה הינם כדלקמן:
העברת זכותו של בעל המשק, הינה כפופה לאישור בכתב ומראש מאת רמ"י, הסוכנות היהודית תוך קבלת עמדת המושב.
במקרה של פטירת חבר האגודה יועברו כלל זכויותיו לבן הזוג הנותר, וכאשר לא נותר בן זוג, יועברו לבן הממשיך אשר נקבע על ידי ההורים ואושר על ידי הסוכנות, אך כאשר אין בן ממשיך, יחולו הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.
המשמעות במקרה של פטירת חבר אגודה אשר לא מינה אחריו בן ממשיך, הינה, כי המשק אינו חלק מעזבונו. למעשה המשק אינו ניתן להורשה אלא להעברה על פי הגבלות ההעברה אשר מופיעות בחוזה המשולש.
ההמשך בשבוע הבא יעסוק בבן ממשיך והוראות סעיף 114 לחוק הירושה.
**הבהרה: אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.